קאובוי של חצות | ג׳יימס ליאו הרליהי

חייו של ג׳ו באק החלו באומללות והוא עבר מבית לבית. בגיל עשרים־וחמש, בעת ביקור בבית בושת בטקסס, בעלת המקום נוטעת בראשו את הרעיון להפוך לגבר בדמות קאובוי ולהגיע לעיר הגדולה – ניו יורק. זוהי ראשית שנות השישים, וג׳ו, תמים, יפה תואר וחסר מעש, ובעיקר צמא להכרה ולאהבה, נוסע מזרחה כדי להגשים את ייעודו. אבל העיר הסואנת מתגלה כמצג שווא מתעתע, מקום שבו נאיביות היא מלכודת ובדידות היא דרך חיים. בשיטוטיו ברחובות ג'ו פוגש דמויות שונות ומשונות, החיות בשולי ניו יורק. רק כאשר ג׳ו פוגש את ראטסוֹ ריצוֹ, נוכל קטן ופיסח, לכאורה עוד גבר אבוד שאין בכוחו לספק נחמה, נרקמת בין השניים ידידות מיוחדת במינה, שמנביטה ערבוּת הדדית ואפילו אצילות נפש.״קאובוי של חצות״ ידוע בעיקר כסרט קולנוע איקוני מ־1969; אבל הסרט היה עיבוד לספר זה, מאת ג׳יימס ליאו הרליהי, שיצא לאור ב־1965 ונשכח במהרה. אלא שלרומן יש כוח ספרותי שהקולנוע איננו מסוגל לגלם; עולמו הפנימי של הגיבור מצויר כאן ברגישות מופתית על הרקע האורבני המנוגד לו – עולם של פרסומות, מזון מהיר וראוותנות זולה. השנים שעברו מאז יצא לאור מעמיקות את ערכו – ימים שעל ספהּ של מהפכה תרבותית ומינית היסטורית – וכיום, שנים לאחר מכן, הוא נושא ערך כפול: איקוני ואנושי גם יחד.זהו תרגום ראשון לעברית ל״קאובוי של חצות״, פרי עבודתה של הסופרת ענת עינהר. בסוף הספר מצורפת אחרית דבר מאת המתרגמת.

ג'יימס ליאו הרליהי (1927–1993) – סופר, מחזאי ושחקן. כמה מספריו והמחזות שכתב עובדו לקולנוע.

הרליהי נולד למשפחה קשת יום מדטרויט. ב־1945 גויס לחיל הים, אולם סופה של מלחמת העולם השנייה קטע את שירותו הצבאי. הוא למד פיסול ותיאטרון וקשר חברות אמיצה עם השחקנית והמוזה אנאיס נין. אחר כך עבר להתגורר בלוס אנג'לס ושם הכיר את טנסי ויליאמס ואת כריסטופר אישרווד. הרליהי התאבד בלוס אנג'לס בנטילת כמות יתר של כדורי שינה בהיותו בן 66.