סיפורים מביכים | קארל צ׳אפק

בעל מצפה שמאהבה של אשתו ישתתף בהוצאות הבית; קצין מתייסר עד שגעון מעונש מוות שגזר; אדם מתנצל על שתפס את עוזרת הבית שלו גונבת; בעל מקורנן זוכה ללעג בעודו מקונן על מותה של בתו החורגת.

סיפורים מביכים? לעתים אלה דווקא סיפורים עצובים או מהורהרים, ולעולם עם קריצה, בתיבול מקאבריות וחיוך – הרי ידוע שמדובר בסך הכל בנקודת מבט, וגם לגורל יש מקום מן הסתם.

קארל צ׳אפק נחשב בצדק רב לגדול הסופרים הצ׳כים של המחצית הראשונה של המאה ה־20 – בדרכו הייחודית הוא מתבונן בעולם סביבו, בדברים הטריוויאליים והיומיומיים ביותר ומעניק להם חיים נוספים. כתיבתו עשירה, מסוגננת ועם קורטוב הומור, ותמיד טומנת בחובה תפנית מפתיעה שמעניקה לקורא חוויה עוצמתית.

בסיפורים מביכים מתאר צ'אפק רגעים של הקיום האנושי עם שלל דמויות שכל אחת מהן ניצבת על פרשת דרכים ונדרשת לקבל החלטה. בין אם מדובר בבחירה של קשרים ומערכות יחסים, בסוגיות מוסר, אמון וצדק – אבחנותיו של צ׳אפק רלוונטיות היום לא פחות משהיו עת נכתבו ופורסמו בכתבי עת שונים.

זהו ספרו השני של קארל צ׳אפק שרואה אור בהוצאת אפרסמון, קדם לו קובץ הסיפורים ״על הדברים הקרובים״ (2020).

קארל צ'אפק (1938-1890) מגדולי הסופרים הצ'כים המודרניים, מחזאי ועיתונאי. צ'אפק נולד באימפריה האוסטרו-הונגרית והחל לכתוב שירה וסיפורים קצרים בעודו תלמיד תיכון. בסיום לימודיו עבר לפראג ואחר־כך לברלין ולפריז, שם למד פילוסופיה. ב־1917 חזר לפראג והחל לכתוב טורים בעיתונות היומית. רשימותיו, הגם שהתאפיינו בכתיבה קלילה ומשועשעת, עסקו גם בנושאים כמו פוליטיקה, שאלות חברתיות, בנאציזם וגזענות, ועדיין לא נס ליחן. צ'אפק מת בפראג בחג המולד של שנת 1938, חודשים ספורים לאחר חתימת הסכם מינכן.