בעיני ילדה | מלכה לי

"איך אתאר אותך, עיירתי הקטנה, בימי האימה של ערב מלחמה?

מכל העיירות שקעת דווקא את, כמו חול השוקע בכוס מים צלולים [...] אני רואה לנגד עיניי בבהירות כל פינה בך, כל סמטה; בעיניים עצומות אני תועה בכל דרכייך ושבילייך."

ממואר זה, שראה אור ב-1955, פרי עטה של משוררת היידיש מלכה לי (1976-1904), הוא שיר אהבה, גלעד זיכרון למשפחתה ולעיירת הולדתה מונסטריץ' (היום באוקראינה, סמוך לבוצ'אץ').

     בפרוזה רומנטית־לירית, בשפה ציורית, עשירה בדימויים, המשמרת את נקודת המבט של מלכה הילדה, היא מתארת שלל אירועים ודמויות שעיצבו את עולמה ומשרטטת בדיוק ובפירוט רב חיים של משפחה וקהילה יהודית בעיירה גליצאית טיפוסית דאז, בימי השגרה טרם מלחמת העולם הראשונה, ובצל מוראות המלחמה. מן התיאורים מצטיירת דמות של ילדה נבונה, רגישה וסקרנית, שאירועי הזמן הביאו לידי ביטוי את תושייתה ואת אומץ ליבה. חלקו האחרון של הספר מתאר את מסעה באונייה לארצות הברית אחרי המלחמה ואת צעדיה הראשונים, גם כאישה כותבת, במולדת החדשה.

      זהו תרגום ראשון לעברית של ספר שלם של המחברת, שהייתה אחת המשוררות הפופולריות בקרב קהל קוראי היידיש משנת 1922 ועד סוף שנות השישים של המאה ה-20, אז הידלדל מאוד מספרם של דוברי וקוראי היידיש. רק שירים בודדים מפרי עטה  תורגמו עד כה לעברית ופורסמו בכתבי עת ובאנתולוגיות שונות בארץ.