כל הפתאם הזה - מסות מימי מלחמה

האסופה שלפניכם היא הרחבה של גיליון אוקטובר של כתב העת פנס, מוסף ביקורת הספרות שאנו עורכים באוניברסיטת בן גוריון. היה זה גיליון מיוחד שהמוקד הביקורתי בו השתנה. את הקריאה הביקורתית ביצירות המרנו במבט על המציאות עצמה דרך עדשת הספרות.

באסופה כָּל הַפִּתְאֹם הַזֶּה ביקשנו להתרחק מהשפה היומיומית של החדשות, של הניתוחים הצבאיים והפוליטיים, ממילים שאין בכוחן להציע פשר או נחמה. תחת זאת, ביקשנו לשוב אל הספרות ולהתבונן דרכה על קרעי המציאות הנוראה שכולנו מצויים בה. פנינו לכותבות וכותבים שונים והצענו להם לכתוב מסות קצרות ואישיות על טקסטים שהם שבות ושבים אליהם בימים אלו כדי למצוא בהם דבר מה להיאחז בו.

לבקשתנו נענו אסתי אדיבי-שושן, שמעון אדף, לאה איני, ז'יל אמויאל, טלי אשר, רחלי דור רפפורט, אריאל הורוביץ, חיים וייס, נעמה ישראלי, יעקב צ. מאיר, אדוה מלר, לי ממן, סיגל נאור, רובי נמדר, שירה סתיו, תמר סתר, מוטי פוגל, יותם פופליקר, אילאור פורת, שרי שביט, יגאל שוורץ, אילת שמיר, יעל שנקר ונועם תירוש.

יש שכתבו על טקסטים שמעניקים נחמה, יש הזועמים, ויש המנסים לעמוד עמידה מהוססת וראשונית אל מול הזוועה.

אנו מקווים, יותר מתמיד, שיהא בכוחם של שברי הטקסטים הללו להעניק מעט אור עבור אלו המוצאים במילה הכתובה מפלט ומזור.

מערכת פנס,

חיים וייס, נעמה ישראלי ונעם קרון בורוכוביץ