top of page
חדר האוכפים | ל״פ הארטלי

מאנגלית: מיכל אלפון

יצא לאור: אפריל 2022

מספר עמודים: 148

חדר האוכפים | ל״פ הארטלי

89.00 ₪ מחיר רגיל
69.00 ₪מחיר מבצע
  • אודות

    פרגוס מקרידי, נער רגיש ובודד בן שבע-עשרה חובב ספרים ותלמיד שקדן, הוא היפוכו הגמור של אביו אליסטר, קולונל בדימוס ואלמן זה שתים-עשרה שנה. הקולונל, גבר משולהב ומשתלהב, רואה בפרגוס את בבואתה של אמו המתה. אליסטר נושא אישה שנייה ובה בעת מחליט שעל פרגוס ללכת בעקבותיו ובעקבות המסורת המשפחתית, ללמוד באקדמיה צבאית ולאחריה לשרת בצבא, ולשם כך עליו גם להיות בכושר צבאי כיאה לייעודו.

    כשהקולונל יוצא לירח דבש ממושך עם רעייתו הצעירה, הוא מבקש מהנהג שלו, פרד קרינגטון, חייל לשעבר וגבר בנוי לתלפיות, לחשל את פרגוס באימוני כושר ואגרוף. את שעות אחר הצהריים מקדישים השניים לאימונים מיוזעים שנערכים בחדר האוכפים, שם מוצא פרגוס לבסוף לא רק חבר קרוב, אלא גם תובנות על עצמו ועל ויכולתו לאהוב.

    עם שובו של אביו מתברר לפרגוס שאמו החורגת רואה בו יותר מאשר בן חורג, והתנהגותה הופכת לשיחת היום בקרב המשרתים. קרב אגרוּף הנערך בין קרינגטון לנער בנוכחותם של האב ושל אשתו הטריה מביא את הסיפור לעבר שיא עוצמתי ואל סופו הנוגע ללב והבלתי צפוי.

    בחדר האוכפים, רוחשים זרמי מעמקים של רגשות עזים מתחת לפני השטח השלווים לכאורה. זהו סיפור על אהבה ועל אי-הבנה במובן העמוק של המילה, וכמו שפרגוס אמר – אף אחד לא אשם.

    באחד מספריו הקודמים הביא הארטלי שתי שורות משיר של אמילי ברונטה: "הכרתי מאה אהבות / כולן המֵרו לאהוּב". תפיסה זו עוברת כחוט השני ביצירותיו, ובאה לידי ביטוי ביתר שאת ברומן מרגש זה.

    הארטלי כתב את הספר בערוב ימיו, והוא ראה אור כשנה לפני מותו. הוא דאג שמא הספר "יזיק לתדמיתי האישית", ושקל לכתוב את ״הרומן ההומוסקסואלי״ בשם בדוי או להשאיר הוראות לפרסם את הספר לאחר מותו, כפי שעשה א"מ פורסטר בספרו מוריס. אף על פי כן התפרסם חדר האוכפים ב-1971, בחתימתו המלאה של הארטלי.

    לֶזלי פּוֹלס הארטלי (1972-1895) – סופר ומבקר. הוא קרוי על שמו של לזלי סטיבן, אביה של וירג'יניה וולף. את סיפורו הראשון, אגדה על נסיך וגמד, כתב בהיותו בן 11. ב-1919 החל הארטלי ללמוד באוקספורד שם רכש לו חברים מעולם הספרות, ביניהם לורד דייויד ססיל ואלדוס הקסלי. לאחר סיום לימודיו באוקספורד עבד הארטלי כמבקר. הוא כתב מאמרים לכתבי עת רבים, כמו ה"ספקטייטור", "סטרדיי ריוויו" וה"ניישן".

    ספרו הראשון Night Fears ראה אור ב-1924, ושנה לאחריה התפרסמה הנובלה Simonetta Perkins. הביקורות היללו -  הסופר הצעיר הוא "אחד הכישרונות היותר מבטיחים".

    ספריו הידועים ביותר הם הטרילוגיה "יוסטס והִילדה" (Eustace and Hilda) (1947-1944) והרומן "המקשר" (The Go-Between) (1953). ב-1947 זכה הארטלי בפרס ג'יימס טיייט בלק על "יוסטס והִילדה", הספר השלישי בטרילוגיה שזהו שמה. ה"לונדון טיימס" תיאר את הטרילוגיה כ"תופעה חד-פעמית בספרות המודרנית... מרתקת ומערערת".

    כתביו של הארטלי מרבים לעסוק בקודים חברתיים, באחריות מוסרית ובקשרי משפחה – והם מתארים את הדרך שבה מובילה התשוקה לאסון. הארטלי כתב על דמויות על הסף בין התבגרות לבגרות, וחידד את הניגוד בין תום הילדות להכרה עצמית בבוא העת.

    הארטלי פרסם 17 רומנים, שישה קובצי סיפורים קצרים וספר ביקורת אחד. רובם נכתבו במחצית השנייה של חייו. הארטלי מת בלונדון ב-13 בדצמבר 1972 והוא בן 76.

     

     

bottom of page