top of page
קרז'יז'נובסקי_edited.jpg

סיגיזמונד דומיניקוביץ' קרז'יז'נובסקי (11.2.1887 - 28.12.1950) הוא אולי הסופר הרוסי המקורי ביותר של המאה ה־20 שרק מעטים שמעו עליו – הצנזורה הסובייטית השכיחה אותו לחלוטין, והוא התגלה לעולם מחדש רק בשנות התשעים של המאה הקודמת.

קרז'יז'נובסקי נולד בקייב למשפחה ממוצא פולני. באוניברסיטה למד משפט ופילוסופיה. בתחילת שנות ה־20 החל להרצות באוניברסיטת קייב על תיאטרון ומוזיקה, ולאחר מכן גם באוניברסיטת מוסקבה. את יתר זמנו הקדיש לכתיבה.

מרבית כתביו, רובם סיפורים קצרים, התפרסמו לאחר מותו - אם בשל בעיות ממון (מו"ל שפשט רגל) או בעיות פוליטיות (הצנזורה הסובייטית). ב־1941, כשהיה קרזִ'יז'נוֹבסקי בן 54, זכה סוף-סוף קובץ של סיפוריו לתאריך פרסום – אולם אז העולם היה טרוד במלחמת העולם השנייה, שמנעה אפילו את פרסומו של זה. במאי 1950 לקה בשבץ מוחי ואיבד את יכולת הדיבור. הוא מת בתום אותה שנה, ומקום קבורתו אינו ידוע. כתביו אוחסנו בדירת אלמנתו, אנה בובשק. היא ניסתה לפרסם אותם ללא הצלחה בסוף שנות החמישים. ב־1976 גילה חוקר הספרות ואדים פרלמוטר את כתביו של קרזִ'יז'נוֹבסקי, וב־1989 פרסם סיפור ראשון פרי עטו. רק בין השנים 2001־2008 ערך ופרסם לבסוף פרלמוטר מהדורה של כל כתבי קרזִ'יז'נוֹבסקי בחמישה כרכים.

bottom of page