מצרפתית: רמה איילון
יצא לאור: ינואר 2021
מספר עמודים: 110
האישה עם הזאבה
אודות
קובץ הסיפורים האישה עם הזאבה, שיצא לאור בשנת 1904, נחשב להישגה הספרותי הגדול של רנה ויויאן. בקובץ זה היא כורכת בין טיפוסים רבי עוצמה ונרטיבים מלהיבים ופנטסטיים לבין מבט וסגנון פואטי בהירים המאפיינים את כתיבתה. בסיפורים קצרים ובפואמות ויויאן נוגעת בכל הנושאים והרעיונות המעסיקים אותה בכפייתיות לאורך חייה הקצרים. הסיפורים מסופרים מקצתם בגוף ראשון (על ידי גברים), לעיתים בסוגה המזכירה משהו בין שירה לפרוזה. הסיפורים שולחים מבט נוקב אל התהום הפעורה בין המינים, ואף באים כמו לשרת איזושהי אוטופיה שבה הנשים הן עצמאיות לחלוטין בכל הקשור לפעולותיהן, להתנהגותן ולבחירות האהבה שלהן (נשים אחרות).
רנה ויויאן (1887-1909) נולדה בבריטניה בשם פולין טארן, עברה להתגורר בפאריז שם אימצה את התרבות הצרפתית ואת שם העט שהיה מזוהה איתה. את יצירותיה כתבה בצרפתית והיתה מובילת דעה בחוגי הבוהמה הפריזאית בימי הבל-אפוק של סוף המאה ה-19. שירתה הנועזת, וסיפוריה הליריים עשו אותה לדמות נערצת בעולם הספרות באירופה. היא היתה לסבית מוצהרת שניהלה מערכות יחסים יצריות עם כמה מהנשים הבולטות של התקופה. ויויאן הושפעה רבות מהמשוררת היוונייה הקלאסית סאפפו, ואף נסעה אי לסבוס במטרה לייסד בו קומונה נשית. אורח החיים הנהנתני הביא בסופו של דבר למותה בטרם עת בגיל שלושים ושתיים, אך השפעת יצירתה ממשיכה גם בימינו אלה.
ביקורות
מבחינה ספרותית, מציינת ד"ר (דנה) אולמרט, הכתיבה של ויויאן מפתיעה ונועזת, והאקספרימנטים שהיא עורכת בכתיבה מפרספקטיבות שונות ובבנייה של עולמות מדומיינים אנטי־פטריארכליים היא מרתקת. "הופתעתי מהחופש שהיא לוקחת לעצמה לדבר דיבור כפול, אירוני, ולחשוף את האימה של החברה מנשים עם עוצמות. זו כמו דרישת שלום מתקופה אחרת, אם כי הרבה ממה שהיא מתארת קיים גם היום, כי כידוע המהפכה הפמיניסטית היא האיטית בעולם, הדרגתית ואינה מסתיימת".
דפנה לוי ב״ישראל היום״ ב 2 בפברואר 2021
קובץ הסיפורים הפואטי 'האישה עם הזאבה', יצירה סימבוליסטית מכשפת, יצא ב־1904.
ההקדמה למהדורה העברית (שאיש אינו חתום עליה) מסתיימת כך: "מאה שנים ויותר לאחר מותה של רנה ויויאן, חלומה על עולם של טוב וכבוד עוד רחוק מלהתגשם". וגם, "לפעול כדי לשים קץ לאלימות גברים כלפי נשים ולנסות לכונן עולם יפה כפי שחלמה ועשתה רנה ויויאן בחייה". ויויאן הייתה קנאית, פזרנית, נהנתנית, אלכוהוליסטית ומורבידית. זה לא נאמר לגנאי, חלילה, אבל הפיכתה למעין דובונית אכפת לי ששאפה ל"עולם יפה" אינה יאה לדמותה המורכבת והאפלה.
שרון קנטור ב״7 לילות״ 19 בפברואר 2021
ספרון זה שונה ממרבית הספרים שאנו נתקלים בהם בדרך-כלל, ומבחינה זו הוא מרענן ומסקרן. יש כאן אישה הכותבת בלשון זכר, והיפוך התפקידים והסטריאוטיפים המסורתיים של גברים ונשים. נטייתה המינית של המחברת מורגשת מאוד לאורך הספר, עובדה המעוררת הערצה כשלוקחים בחשבון את מאפייני התקופה בה יצרה רנה ויויאן.
פליסיה שרון בלוג ״פרוזאין״ 19 בפברואר 2021