האורות כבים

כיצד ייתכן שעם שלם ילך כעדר אחרי מנהיג שלוח רסן ותאב כוח? כיצד ייתכן שאומה שלמה, בעלת עבר עשיר ותרבות מפוארת, תעשייה אדירה והון אנושי וגשמי בלתי נדלה תידרדר לעוני מחפיר, לאובדן כבוד האדם וחירותו ולחיים תחת מגפו חסר הרחמים של רודן מטורף?

אריקה מאן, בתו של הסופר הנודע וחתן פרס נובל תומס מאן, גדלה בגרמניה בין שתי מלחמות העולם. ילדותה והתבגרותה עברו עליה בברלין הקוסמופוליטית, כשהיא נהנית מקשריו התרבותיים הענפים של אביה ומרווחה כלכלית. כשהחלה חשרת ענני השלטון הנאצי לאיים על קיומם, עזבו בני המשפחה לשווייץ, ובהמשך ללונדון ולניו יורק.

שם, בארצות הברית, חודשים מספר לאחר שמלחמת העולם השנייה פרצה במלוא עוזה, פורסם לראשונה ספר רב עוצמה זה, אשר מתעד את קורותיה של עיר אלמונית קטנה בדרום גרמניה, מאז עליית הנאצים לשלטון ועד לאותו יום מר ונמהר בנובמבר 1939, שבעקבותיו שונו פניה של האנושות לבלי הכר.

האורות כבים הוא קובץ סיפורים הקשורים זה לזה ומאכלסים אותם גיבורים, שחיים כולם בעירם האהובה ומתמודדים כל אחד בדרכו עם הגזירות הנוחתות על אורחות חייהם יום יום, ועם חבל התלייה הנאצי המתהדק על צווארם.

| זוג צעיר מחליט להתאבד לאחר שרופא נאצי מעליל על האישה שהרתה והפילה את עוברה, אף שלא היתה בהיריון כלל וכלל. | מרצה למשפט פלילי חושף בפני הסטודנטים שלו את פרצופו האמיתי של השלטון תוך סיכון חייו | סוחר נאלץ להצהיר על הכנסות גבוהות מהמציאות כדי לעמוד בדרישות המס של הרייך | חייל בצי הגרמני מוצא להורג בלב ים משום שהשתתף באסיפה אנטי-נאצית | בן איכרים חייב לעזוב את משק הוריו המשגשג משום שהרייך לוקח את כל מכסות התנובה ואין די מזון לכלכלת הבית. |

כל אלה, ועוד רבים, משרטטים תמונה מאופקת ורבת עוצמה על הידרדרות מוסרית, ערכית וחומרית של אזרחים בעיר אחת בגרמניה הנאצית, אשר מעידה כמובן על גרמניה כולה. אריקה מאן אינה שופטת, אלא מציגה את הדברים כפי שהם, מתוך ציפייה שהקוראים חדי העין ישלימו את הביקורת בעצמם, כראות עיניהם.

האורות כבים ראה אור בארצות הברית ב-1940  בשפה האנגלית. כתב היד המקורי בגרמנית אבד, והנוסח האמריקאי היה למקור הרשמי של הספר וממנו הוא אף תורגם לגרמנית בשנת 2005.

14 בספטמבר 2019

"האורות כבים" הוא מפגן ספרותי פובליציסטי העוסק בסבל האזרחי הגרמני בשנות הנאציזם • הייחוס המשפחתי ודמותה הססגונית של אריקה מאן, מחברת הספר, רק מסייעים להעמקת הקריאה בו

עמר לחמנוביץ ״ישראל היום״

 

14 בספטמבר 2019

"האורות כבים": כיליון הדרגתי של כל רקמות החיים תחת שלטון הנאצים

תלמה אדמון  - מעריב אונליין

 

12 בנובמבר 2019

 שעה קלה על כלכלה: גם אם ערכו הוא היסטורי ולא ספרותי, כדאי לקרוא את ׳האורות כבים׳ ספרה המעניין של אריקה מאן

אריק גלסנר - ידיעות אחרונות

 

20 בנובמבר 2019

אריקה מאן, "האורות כבים": סיפורים שהם מסע מרתק בזמן.

גם ההקדמה והנספח מרתקים ומוסיפים עוד נדבך לקריאה. אחרית הדבר מביאה בפנינו פרטים רבים על חייה של אריקה מאן...

יש לשבח גם את התרגום של עידית שורר.

עופרה עופר - סופרת ספרים

 

14 בדצמבר 2019

ספר עוצמתי בשקט שלו, בתחושת האופוריה שבו ועם זאת מעורר צמרמורת ומיוחד מאוד.
מומלץ מאוד.

עולם הספרים של שניר פלג

 

30 באוקטובר 2019

לא פשעים מחרידים, לא מעשי גבורה: אריקה מאן מספרת על החיים בגרמניה הנאצית.

״האורות כבים״ (תרגום: עידית שורר) הוא הספר הראשון בהוצאת הספרים החדשה "אפרסמון", שהקים יואב רייס ועתידה להתמקד בספרים מהמחצית הראשונה של המאה ה–20 ובאוריינטציה קווירית.

גילי איזיקוביץ ״הארץ״

 

24 באוגוסט 2020

למה אנחנו מצייתים?

בקובץ הסיפורים של אריקה מאן, בתו של הסופר זוכה פרס נובל תומס מאן, מתוארים בלשון יבשושית סיפוריהם של אזרחים ואזרחיות מן השורה בעיר אלמונית בדרום גרמניה בסוף שנות השלושים של המאה שעברה

לינה ברוך ״הארץ״

 

2 במרץ 2020

רקוויאם גרמני | 

"נובלה לירית" ו"האורות כבים" שופכים אור על גרמניה בין מלחמות העולם

שני ספרים, שיצאו לאור בעברית בהוצאה החדשה אפרסמון, שונים באופיים: הראשון הוא ספר על אהבה נכזבת, והשני מתמקד בגרמנים, שהאמינו בהיטלר באמצע שנות ה-30

אילנה ברנשטיין ״הארץ״